שלום בבית | תקשורת מקרבת ומערכות יחסים עם מאיר ורחל שרפר

השיחה הראשונה שלי עם בתיה הייתה לפני מספר שנים.
אני זוכר שזו הייתה שיחה לא קלה. אבל מאוד משמעותית.
כשאחרי כמה שנים בתיה התקשרה ואמרה
שהיא רוצה להצטרף לתוכנית ההכשרה
בתקשורת מקרבת לאנשי טיפול - זה לא היה מובן מאליו.
היא כבר הרצתה על התכנים האלו.
ממש באולמות, מול מאות נשים.
היא כבר שילבה את השפה המקרבת בעבודה ובחיים שלה.
והאמת? זה הפתיע גם אותי.
אבל תוך כדי התהליך הבנתי משהו.
לפעמים באים לתהליכי הכשרה בשביל הלמידה.
בתיה הגיעה בשביל החזקת הלב.
וזה בדיוק מה שתשמעו בפרק.
בפרק החדש שהקלטנו לכם,
בתיה משתפת בכנות ובחשיפה את הדרך
שהיא עברה בזוגיות ובחיים שלה
מ'קרבות החיים' אל קרבת הלב הפנימית.
על האומץ שקיבלה אחרי הרבה שנים וניסיונות.
על ההקשבה והחמלה העצמית שעוזרות לה עד היום,
מול הקולות הפנימיים והחיצוניים שבאים לבקר.
זהו פרק לנשים, וגם לגברים. וכמובן לאנשי טיפול.
לכל מי שחווה אתגרים בזוגיות, ורוצה הצצה למי שלא וויתרה על הדרך.
מוזמנים לשתף תובנות שעלו לכם.
מחכה לשיתופים,
מאיר.
נ.ב. אם אחרי האזנה יעלה לך רצון לדבר עם בתיה -
על אתגר, בירור או עזרה בזוגיות שלכם - מוזמנים ליצור איתה קשר:
053-572-1222
ממליץ בחום!

יש רגעים במסע (ובחיים)
שבהם אתה פשוט לא יודע מה הצעד הבא
בלי תוכנית
בלי תשובה
רק חוסר אונים
זה מה שקרה לנו בלילה אחד ליד ים המלח
כשהבנו שאין לנו איפה להיות בשבת
הודעות
חיפושים
שום דבר לא מסתדר
עד שהגענו לנקודה אחרת
לא פתרון
אלא הסכמה
להיות רגע בתוך חוסר האונים
בלי לברוח ממנו
ומשם
משהו התחיל להיפתח
בהמשך מצאנו את עצמנו במקום שלא היה בתכנון בכלל
וגם שם פגשנו פער אחר
בינינו לבין הילדים
פרק על רגעים
שבהם אין שליטה
ועל מה קורה כשמפסיקים להילחם בזה
מוזמנים להאזין ולשתף אותנו מה קיבלתם :)
באהבה,
מאיר ורחל

אני רוצה לשתף אתכם ברגע שהיה לי לא נוח להודות בו.
בהכנה לפרק האחרון שהקלטתי לכם עם איתמר רוזנברג,
יועץ אישי וזוגי, שאני מכיר עוד מתחילת הדרך
מצאתי את עצמי קצת מתכווץ.
כשאיתמר התחיל לדבר על גבריות בתוך זוגיות
"זה היה נשמע לי מוחלט מדי… קצת רדיקלי…"
ואם אני אגיד את האמת עד הסוף:
היה לי קשה בהתחלה לשמוע את זה בלב פתוח.
דווקא בגלל שאני יודע כמה תקשורת חשובה.
אבל פתאום הבנתי משהו שלא ראיתי עד הסוף:
יש גברים שמגיעים לזוגיות, ואפילו לטיפול
עם נכונות אמיתית.
אבל אז הם פוגשים עולם שמודד אותם
בעיקר לפי תקשורתיות או שיח רגשי.
ושם… הם מרגישים סוג ב'.
ואז מתחיל מעגל:
היא מבקרת ← הוא מתכווץ ← הוא מרצה ← היא עוד פחות מרוצה.
אחד הדברים שאיתמר חידד לי זה מושג שאני פוגש גם בהכשרות שלי:
ריצוי שמחליש אנרגיה.
כשגבר פועל מתוך ריצוי
הוא אולי "עושה נכון"
אבל מאבד את המקום שממנו באה השפעה אמיתית.
בפרק הזה תגלו:
למה ביקורת נשית לא תמיד מבטאת מה שהיא באמת צריכה
איך גבר לפעמים מאבד את הכוח שלו דווקא כשהוא מנסה "להיות טוב"
ומה כן מחזיר חיבור, השפעה ומשיכה בתוך זוגיות
והכלי הכי חשוב מהפרק:
👉 לעבור מריצוי לרצון
במקום לשאול "איך אני מרצה אותה?"
לעצור ולשאול:
"מה אני באמת רוצה לתת פה ממקום חזק?"
כל מי שבזוגיות או לקראת זוגיות וכמובן מלווים ויועצים
זה פרק שלי נתן זווית חדשה ומרעננת
מוזמנים להאזין בשמחה :)
באהבה,
מאיר ורחל

זה כבר לא היה טיול
זה היה מבחן
בשלוש בלילה
אזעקה
פיצוצים
ואנחנו בצימר עץ בלי ממ"ד
זה הרגע שבו היינו צריכים לבחור
להישאר
או להיות נאמנים למה שחשוב לנו באמת
ובהמשך
משחק משפחתי אחד
הפך למתח גדול
וחשף צד שלא הכרנו בעצמנו כהורים
פרק על רגעים
שבהם אתה לא בטוח
אם להתעקש או לשחרר
מוזמנים להאזין ולשתף אותנו מה לקחתם :)
באהבה,
מאיר ורחל

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה בבית
“למה הוא קיבל ולי לא?”
האוטומט שלנו כהורים הוא להסביר, לאזן, לעשות שוויון.אבל מה אם שוויון הוא לא באמת מה שהילדים צריכים?
בפרק הזה אנחנו משתפים רגעים מהמסע המשפחתי שלנושבהם הבנו שהניסיון להיות הוגנים כלפי כולםלפעמים מרחיק אותנו מהדבר הכי חשובחיבור אמיתי.
אנחנו מדברים על ילד שלא תמיד רוצה לשתף פעולהועל הבחירה שלנו לא להיכנס למאבקאלא לעצור ולברר מה באמת קורה שם.
ומה קורה כשהוא מרגיש שמבינים אותולפני שמנסים לשנות אותו
ואיך דווקא מהמקום הזהנוצר שיתוף פעולה אמיתי
בפרק תשמעו גם על סדנה משפחתיתשהיה חשוב לרחל שכולם ייקחו בה חלקואיך משהו בגישה שלנו כהוריםאפשר לזה לקרות בלי כפייה
תובנה קטנה שתלווה את הפרקשוויון לא יוצר חיבורהקשבה כן.
אם גם אצלכם עולה השאלהאיך מחזיקים גבולות בלי לאבד את הקשרהפרק הזה בדיוק בשבילכם

יש חלומות שאנחנו מדברים עליהם.
ויש כאלה שאנחנו דוחים שוב ושוב -
כי הם מרגישים גדולים מדי, מפחידים מדי, או פשוט “לא הזמן”.
 
הפרק הזה הוא על חלום כזה.
שלוש שנים רחל החזיקה את הרצון למסע משפחתי,
ואני בעיקר חששתי ממנו.
עד שמשהו בגישה השתנה 
ומה שהיה “החלום שלה” הפך להיות החלטה שלנו.
 
ואז, דווקא כשהחלטנו לצאת 
המציאות התערבה: מלחמה, אזעקות, חוסר ודאות.
 
ושם עלתה השאלה האמיתית:
האם אנחנו חיים לפי הפחד  או לפי מה שחשוב לנו?
 
בפרק הזה תגלו:
איך התנגדות יכולה להפוך לשותפות
מה באמת מרכך פחדים בהחלטות גדולות
ואיך ממשיכים קדימה גם כשאין ודאות מלאה
 
תובנה קטנה שתלווה את הפרק:
הפחד לא חייב להיעלם כדי שתתחילו לזוז.
אם יש חלום שאתם מחזיקים כבר הרבה זמן 
הפרק הזה בשבילכם.

אנחנו חיים בעידן שבו ידע זמין בכל מקום.
ספרים, קורסים, הרצאות, פודקאסטים –אנחנו לומדים עוד ועוד על תקשורת, רגשות וקשרים.
אבל יש שאלה אחת שרבים שואלים את עצמם בשקט:
אם אני כבר יודע כל כך הרבה…למה ברגעים האמיתיים הביטחון עדיין מתערער?
בפרק הזה של "שלום בבית"אני משתף רגע שקרה לי כמנחה בתוכנית הכשרת מטפלים.
אחד המשתתפים – מטפל בעצמו –שיתף דילמה זוגית מאוד כנה וחשופה.
אני מקשיב לו…ופתאום מגלה משהו מפתיע.
אני לא באמת יודע לאן להוביל אותו מכאן.
זה רגע שהעלה בי קולות שונים שלעבור דרכם הייתה חלק מיצירת המרחב לריפוי.
בפרק הזה אנחנו נכנסים להבחנה עמוקהעל ההבדל בין ידע קוגנטיבי לביטחון פנימי.
נדבר על:
למה ברגעים טעונים הגוף שלנו מגיב לפני המוח
למה גם מטפלים ומאמנים מנוסים חווים רגעים של אי־ודאות
ומה באמת בונה ביטחון אמיתי – כזה שנשאר גם כשהרגע נהיה מורכב
כי הביטחון שאנחנו מחפשיםלא נבנה מעוד מודל או עוד תיאוריה.
הוא נבנה מחוויה חוזרתשל היכולת להישאר נוכחים בתוך רגע אנושי אמיתי.
הפרק הזה במיוחד בשבילכם
אם אתם לומדים הרבה על תקשורת ומערכות יחסיםאבל לפעמים מרגישים שברגע האמיתי משהו בשריר הזה מבקש את בטחונכם.
 

יש רגעים בחיים שבהם אנחנו יודעים בדיוק מה נכון לעשות,מבינים תקשורת ורגשות ואפילו מלווים אחרים ליצור חיבור – אבל דווקא טריגר קרוב, ברגע קטן אחד והכול מרגיש אחרת.
בפרק הזה אני משתף רגע אישי ממסיבת חנוכה משפחתית שהעלה בי שאלה לא פשוטה: איך זה שאני יודע כל כך הרבה על יצירת חיבור בין אנשים – ובקשרים הקרובים שלי אני עדיין פוגש ריחוק?
ניכנס יחד למקום שרבים חווים –ובמיוחד מטפלים, מאמנים ואנשים בתהליכי מודעות.
המקום שבו יש פערבין מה שאנחנו יודעיםלבין איך שאנחנו מגיבים ברגע האמיתי.
נדבר על:
* למה דווקא הקשרים הקרובים מפעילים אותנו הכי חזק
* למה ידע ומודעות לפעמים לא מספיקים
* ומה מתחיל להשתנות דווקא ברגע שבו אנחנו מפסיקים להילחם במציאות
כי לפעמים השינוי האמיתי לא מתחיל כשאנחנו מוצאים פתרון.
הוא מתחיל ברגע שבו אנחנו מסכימים לפגושאת מה שקורה בתוכנו.
הפרק הזה במיוחד בשבילכם
אם יש קשר בחיים שלכם שבו הייתם רוצים יותר קרבה,
אם אתם מכירים את התחושה של רצון אמיתי לחיבור
אבל משהו עדיין נשאר סגור.
ואם אתם מאמינים שהפער בין ידע לבין איך שאנחנו מגיבים ברגע טעון –הוא לפעמים זה בדיוק המקום שבו מתחילה ההתפתחות האמיתית.
 
 האזינו עכשיו לפרק ותגלו איך גם אתם יכולים להתחיל לפגוש את המקומות האלהבדרך שמביאה יותר חיבור, רכות וצמיחה.
שתפו אותנו לאחר מכן בתגובות –איפה זה פוגש אתכם בחיים שלכם?
באהבה,מאיר
 

מבחוץ זה נראה כמו הצלחה.עשייה, תנועה, התקדמות, תוצאות.ובפנים – משהו לא לגמרי רגוע.
הפרק הזה נולד דווקא מתקופות שנראו “מוצלחות”,ומתוך חוויה מוכרת במיוחד לאנשים שנושאים אחריות,מלווים אחרים, ופועלים מתוך רצון עמוק לעזור ולהשפיע.
בפרק אני משתף על הרגעים שבהם העשייה מרגישה נכונה כלפי חוץ –אבל בפנים משהו מתחיל להישחק.
נדבר על ההבדל בין פעולה שמגיעה מחיבור,לבין פעולה שמונעת מפחד, אשמה או דחיפות,ועל הבחנה קריטית שכל מי שעובד עם אנשיםפוגש שוב ושוב:ההבדל בין פחד כרגש טבעי,לבין פחד כמנוע שמנהל את הפעולה שלנו.
בפרק תפגשו:
את המתח בין עשייה למנוחה,במיוחד במקצועות של נתינה וליווי
איך “רצון טוב” ותחושת אחריותעלולים להפוך למנוע שוחק
ואיך נראית הצלחה אנושית ושקטה,כזו שמאפשרת להחזיק עשייה טובה לאורך זמןבלי לאבד חיבור וקשר לעצמנו ולקרובים לנו 
אם אתם אנשי טיפול, מאמנים, מנחים, מוריםאו אנשים שמורגלים להיות שם בשביל אחרים –ומרגישים לפעמים שאתם מתקדמים,אבל במחיר פנימי שלא תמיד מדובר –הפרק הזה בשבילכם.
ואולי דווקא העצירה הבאה שלכם,זו שלא תמיד מרגישים שמותר לעצור בה,תהיה צעד קטן של דיוק ואומץ מקצועי ואישי.
כמו תמיד, מוזמנים להאזיןולשתף אותי מה פגש אתכם :)
לחצו כאן ושתפו אותנו ישירות בוואטסאפ:bit.ly/3M4j2lJ
בהערכה,מאיר שרפר
אם אתם עוד לא בקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו,לחצו כאן והצטרפו:http://lp.sharferim.co.il/whatsaap
קבוצה שקטה עם עדכונים על פרקים שעוליםועוד תכנים שנוגעים בעשייה טיפולית, בקשר ובחיים עצמם.לפרטים על המחזור הקרוב תקשורת מקרבת לאנשי טיפול ומנחים
לחצו כאן:
https://sharferim.co.il/therapists-program/

“הרבה זמן חשבתי שאני תקוע.”
רק בדיעבד הבנתי שזו לא הייתה תקיעות –
אלא מעבר והבשלה לשלב חדש.
 
בפרק הזה אני משתף בתהליך אישי ומקצועי שעברתי, שבעצם משקף חוויה שמטפלים ואנשי השפעה רבים פוגשים:
הרגע שבו הקליניקה כבר עובדת,
יש ניסיון וכלים –
אבל בפנים משהו בפנים מבקש עומק אחר.
 
אני מדבר על המעבר מרעב להצליח ולהוכיח,
לשלב שבו משהו נרגע ומתייצב,
ומתחילה בקשה שקטה יותר –
לצמיחה, להתפתחות ולשליחות ברורה.
 
מתוך המקום הזה אני משתף גם במה שנפתח אצלי עכשיו כמורה דרך ומלווה:
הרצון ליצור מרחב עמוק למטפלים,
לא כעוד קורס או ידע,
אלא כתהליך חי של התפתחות מקצועית ואנושית.
 
ובין לבין, אני נוגע גם במה שקורה כשעבודת הקליניקה פוגשת את הבית,
הזוגיות, ההורות –
ואת הרגעים שבהם ידע כבר לא מספיק,
ונדרשת נוכחות אחרת.
 
תשמעו בפרק:
למה בלבול בקריירה טיפולית לא תמיד אומר שמשהו לא עובד
 
איך מזהים את המעבר מרעב להצליח לבשלות מקצועית
 
מה קורה כשמאמץ מתחלף בדיוק
 
ואיך בחירה בשליחות משפיעה לא רק על הקליניקה – אלא גם על החיים עצמם
 
 
אם אתם אנשי טיפול שמרגישים שאתם “בין שלבים”,
אם יש בכם תנועה פנימית שקשה עדיין לשים לה מילים,
או אם אתם חשים שמשהו בדרך המקצועית מבקש הקשבה חדשה –
הפרק הזה יכול לפגוש אתכם בדיוק שם.
 
כמו תמיד, מוזמנים להאזין
ולשתף אותי מה נגע בכם ומה אתם מזהים בתהליך שלכם.
 
לחצו כאן ושתפו אותי ישירות בוואטסאפ:
bit.ly/3M4j2lJ
 
בהערכה,
מאיר שרפר
 
אם אתם עוד לא בקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו,לחצו כאן והצטרפו:http://lp.sharferim.co.il/whatsaap
קבוצה שקטה עם עדכונים על פרקים שעוליםועוד תכנים שנוגעים בעשייה טיפולית, בקשר ובחיים עצמם.תקשורת מקרבת לאנשי טיפול:https://chat.whatsapp.com/CjAHTO9MYMXGdRFgxiUn7r
לפרטים על המחזור הקרוב תקשורת מקרבת לאנשי טיפול ומנחים לחצו כאן:
https://sharferim.co.il/therapists-program/